בצלילה חופשית אנחנו צוללים לעומק במקביל לחבל. ישנם 6 סגנונות, 4 מתוכם תחרותיים.
נעבור על כל אחד מהם, נסביר עליו ונצרף סרטון דוגמא.
סגנונות תחרותיים
CWT
משקל: קבוע (המשקל בירידה שווה למשקל בעלייה)
עזרים: מונופין – סנפיר יחיד שמתלבש על שתי הרגליים.
הסגנון הכי מהיר מבין הסגנונות התחרותיים.
הטכניקה של התנועה דורשת מיומנות ותרגול.
CWTB
משקל: קבוע
עזרים: זוג סנפירים
צלילה בעזרת תנועת רגליים רגל-רגל כמו מספריים. ללא שימוש בידיים.
אחד הסגנונות שאנחנו מלמדים בקורס הבסיסי שלנו.
FIM
משקל: קבוע
עזרים: משיכה בחבל
הסגנון הראשון שנלמד בקורס הבסיסי, מאחר שאינו דורש מיומנות רבה.
נחשב גם לסגנון הקל מבין הסגנונות התחרותיים.
CNF
משקל: קבוע
עזרים: ללא
נחשב לסגנון הקשה ביותר, בגלל שאין שימוש בעזרים.
הטכניקה דומה לסגנון החזה בשחייה, תנועת הרגליים מורכבת הדורשת מיומנות ותרגול.
סגנונות לא תחרותיים
NO LIMITS
הסגנון הכי מסוכן מבין כל הסגנונות.
בירידה הצולל משתמש במשקולת כבדה המושכת אותו לעומק, והעלייה הצולל משתמש בעזרים צפים שמעלים אותו למעלה.
חוסר שימוש במאמץ גופני בשום שלב של הצלילה מאפשר לצולל לשמור על אנרגיה ולרדת עמוק יותר.
VWT
צלילה חופשית עם משקל משתנה. הכוונה שהמשקל שאיתו הצולל יורד שונה מהמשקל שאיתו הצולל עולה חזרה.
הצולל משתמש במשקולת המאפשרת לו לשמור על אנרגיה כל הדרך למטה, בעלייה הצולל עולה בכוחות עצמו.
זה סגנון ממש כיפי, נתנסה בו בקורס מאסטרים שלנו.
לסיכום
צלילה חופשית היא ענף ספורט תחרותי לכל דבר שעדיין בחיתוליו, לאט לאט צובר תאוצה ופופלאריות. ואנחנו הכי בעד כי זה ספורט מדהים 🙂
חוץ מהסגנונות שיש לנו בים, צלילה חופשית לעומק, יש צלילה לרוחק בבריכה – צלילה דינאמית.